מובילי מוסא זידאן בע"מ נ' עודה ואח'

החלטה

זוהי בקשה לביטול פס"ד, שניתן נגד הנתבעים בהעדר כתב הגנה מטעמם.

בתיק ביהמ"ש מצויים שני אישורי מסירה לנתבעים: אב ובנו. על אישור המסירה המיועד לאב – הנתבע מס' 2- חתם האב, והוא גם חתם על אישור המסירה המיועד לבנו - הנתבע מס' 1. עפ"י הרשום באישורי המסירה, נמסרו מסמכי התביעה לנתבע מס' 2 עבורו ועבור הנתבע מס' 1 בכתובת מגוריהם: רח' כבירים 46, חיפה ביום 5.10.09.

הנתבע מס' 2 טוען כי אישורי המסירה מזוייפים, וכי הוא לא חתום עליהם. הנתבע מס' 1 שאביו חתם בשמו טען כי כתב התביעה לא נמסר לידו. מסמכי התביעה אכן לא נמסרו לנתבע 1. הם נמסרו לכאורה לנתבע 2 אשר חתם עליהם גם בשמו של בנו – הנתבע 1. כאמור הנתבע 2 מכחיש את חתימתו אך הוא לא הגיש תלונה במשטרה על זיוף חתימתו על אישורי המסירה, ועובדה זו אומרת "דרשני".

מתגובת ב"כ התובעת עולה כי תחילה נשלחו התביעות לכתובת הנתבעים בדואר רשום, אך לא נדרשו ע"י הנתבעים. ביום 5.10.09 נמסרו מסמכי התביעה ע"י מבצע המסירה לידי הנתבע 2, אשר חתם על אישורי המסירה, כאמור לעיל.

לתגובת ב"כ התובעת צורף תצהירו של המוסר לפיו ביצע את המסירה לידי המבקשים ברח' כבירים 46 בחיפה, לאחר שהתייצב בדירתם בקומה השנייה. המוסר מצהיר כי הנתבע מס' 2 הזדהה בפניו כאביו של הנתבע 1, וכי הנתבע 2 חתם בפניו על שני אישורי המסירה.

דברי מבצע המסירה מהימנים עלי, במיוחד מכיוון שהמבקשים לא הכחישו כי הם אכן מתגוררים ברח' כבירים 46, חיפה, ולא התייחסו כלל לטענת ב"כ המשיבה כי תחילה שיגר אליהם את מסמכי התביעה בדואר רשום, שלא נדרש על ידם.

אני קובעת אפוא כי מסירת מסמכי התביעה בוצעה כדין. ביטול פסה"ד, אם בכלל, הוא משיקול דעת ביהמ"ש ולא מחובת הצדק.

אשר לסיכויי הצלחתם של הנתבעים נגד התביעה.

הנתבעים מציגים גירסה מסויימת לפיה לא הם היו אלה שהזמינו מן התובעת את שירותי ההובלה נשוא כתב התביעה, אלא אדם אחר, על שמו רשם הנתבע 2 את החב' שבבעלותו, וכנראה הוא זה שהתקשר עם המשיבה ומסר לה את השיקים שצורפו לכתב התביעה.

הגנת המבקשים בעייתית למדי, וצודק ב"כ התובעת כי הם מכחישים בצורה סתמית וכללית את הטענות המועלות בכתב התביעה. הטענה הסתמית כאילו הנתבע 2 שחברת ש.מ.ע.ו. פרויקטים וייזמות היא בבעלותו, רשם את החב' "למען אדם אחר" כלשונו אשר ניהל את החב' – מעוררת ספיקות רבים.

אם אכן הסמיך הנתבע 2 את אותו אדם להזמין מן המשיבה שירותי הובלה, הרי שאינו יכול להתחבא מאחורי גבו, ולטעון: לא אני הזמנתי, ההזמנה לא בוצעה על דעתי. אם פעל אותו אדם על דעת עצמו ובניגוד להרשאת המבקשים, זכותם לתבוע אותו בגין פעולות שלא כדין. ואולם המשיבה סיפקה שירותי הובלה ולא קיבלה תמורתם, והמבקשים קושרים עצמם לשירותים אלה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני מחליטה כי פסה"ד יבוטל בהתמלא שני התנאים המצטברים הבאים:

1.המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ₪ + מע"מ לתשלום תוך 30 יום.

2.המבקשים יפקידו בקופת ביהמ"ש סך 7,500 ₪ תוך 30 יום.

לאחר מילוי התנאים דלעיל, יתבטל פסה"ד, והנתבעים יגישו כתב הגנה תוך 30 יום מביטולו.

ניתנה היום, ח' אייר תש"ע, 22 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.